1. מבוא

לאחר שהוגדרו הכשלים המרכזיים של מערכת החינוך בישראל בשעת חירום, ולאחר שהוצע מודל פתרון רחב הכולל הכשרת מורים, הקמת מערך חירום חינוכי לאומי, תשתיות פיזיות ודיגיטליות ומנהלת ייעודית, נדרש עתה להגדיר את השלב המכריע ביישום: המבנה הארגוני.

במערכות ציבוריות רחבות, ובוודאי במערכת החינוך, כוונות טובות, רעיונות חדשניים ואפילו משאבים משמעותיים אינם מספיקים אם אינם נשענים על מסגרת ארגונית ברורה. בעת חירום, כאשר הזמן קצר, העומס גבוה, והמציאות משתנה במהירות, השאלה המרכזית איננה רק מה נכון לעשות, אלא גם מי עושה, מתי, באיזה סדר, ובאילו ממשקים.

מכאן שהמבנה הארגוני המוצע בפרק זה אינו נספח טכני לפתרונות, אלא תנאי יסוד למימושם. מטרתו ליצור מנגנון פעולה לאומי, רב-שכבתי, סדור וגמיש, שבאמצעותו ניתן יהיה לתרגם את מדיניות החינוך בחירום להחלטות, למשימות, לתיאום בין גופים, לפעילות בשטח ולשמירה אפקטיבית על רציפות חינוכית.

הפרק בנוי מתוך ההנחה כי מערכת החינוך בשעת חירום חייבת לפעול במבנה שהוא מצד אחד מרכזי בהכוונה ובהגדרת מדיניות, ומצד שני מבוזר בביצוע ובקשר הישיר עם התלמידים והמשפחות. זהו איזון הכרחי: מבנה ריכוזי מדי יתקשה להגיב למציאות המקומית; מבנה מבוזר מדי ייצור פערים, כפילויות ועמימות. לפיכך, נדרש מודל היררכי אך לא נוקשה, מבוקר אך לא משתק, ובעל נקודות ממשק מחייבות בין כלל הרמות.

2. עקרונות היסוד של המבנה הארגוני

המבנה הארגוני המוצע נשען על מספר עקרונות יסוד, שנועדו למנוע את נקודות הכשל שעלו בפרקים הקודמים.

2.1 אחדות הכוונה לצד ריבוי זרועות ביצוע

ברמה הלאומית חייבת להיות כתובת אחת ברורה האחראית על הובלת תחום החינוך בשעת חירום. עם זאת, הביצוע עצמו חייב להתבסס על ריבוי זרועות: מטה לאומי, מחוזות, רשויות מקומיות, מוסדות חינוך, ומערך שדה תומך. ללא אחדות הכוונה תיווצר עמימות; ללא ריבוי זרועות ביצוע תיווצר קריסה תחת עומס.

2.2 בהירות תפקודית

כל בעל תפקיד במערכת – ממשרד החינוך ועד איש השטח – חייב לדעת מראש מהו תחום אחריותו, מהם גבולות הסמכות שלו, למי הוא מדווח, ממי הוא מקבל הנחיות, ובאילו נסיבות הוא נדרש להעביר בעיה לדרג אחר.

2.3 רציפות מידע

אין אפשרות להפעיל מערכת חינוך בחירום ללא זרימה רציפה של מידע מן השטח כלפי מעלה ומן המטה כלפי מטה. המבנה הארגוני חייב לכלול מנגנון מובנה לאיסוף, עיבוד, שיתוף ושימוש במידע, באופן שיאפשר קבלת החלטות מבוססת נתונים ולא רק תגובה על בסיס הערכה חלקית.

2.4 הפעלה מדורגת

לא כל מצב חירום מצדיק הפעלה מלאה של כלל המערכת באותו אופן. לפיכך, המבנה חייב לאפשר רמות שונות של הפעלה, בהתאם לעוצמת האיום, להיקף הפגיעה, למשך האירוע ולמיקומו הגיאוגרפי.

2.5 ממשקי חובה בין חינוך למערכות אחרות

מערכת החינוך אינה פועלת בנפרד מן השלטון המקומי, הרווחה, הבריאות, התחבורה, הביטחון והקהילה. המבנה הארגוני חייב להביא בחשבון מראש את נקודות הממשק עם מערכות אלה, ולא להותירן לטיפול מאולתר בשעת משבר.

2.6 נראות התלמיד כעיקרון פעולה

גם בתוך מבנה היררכי וארגוני, התכלית הסופית של המערכת נותרת אחת: לשמור על נראותו, קשרו ורציפותו של התלמיד. לפיכך, המבנה כולו חייב להיות מכוון בסופו של דבר אל היחידה הבסיסית ביותר של המדיניות – התלמיד הבודד והמשפחה הבודדת.

3. הדרגים במבנה הארגוני המוצע

המבנה הארגוני המוצע כולל חמש רמות פעולה מרכזיות, הקשורות זו לזו באמצעות שרשרת פיקוד ושרשרת מידע:

1. הרמה הלאומית העליונה – משרד החינוך והמנהלת הלאומית לחינוך בשעת חירום
2. הרמה המחוזית – מחוזות משרד החינוך ומערכי תיאום אזוריים
3. הרמה הרשותית – הרשות המקומית, אגף החינוך ויחידת החירום החינוכית המקומית
4. הרמה המוסדית – בית הספר, הגן וצוות החירום המוסדי
5. רמת השטח האישית – אנשי מערך החירום החינוכי הלאומי, הפועלים מול תלמידים ומשפחות

לכל אחת מן הרמות הללו יש תפקיד שונה, אולם רק הפעלה מתואמת של כולן תאפשר רציפות חינוכית אמיתית בזמן חירום.

4. הרמה הלאומית: משרד החינוך והמנהלת הלאומית לחינוך בשעת חירום

4.1 משרד החינוך כגורם המכוון העליון

משרד החינוך הוא הגורם האחראי ברמה הלאומית להגדרת מדיניות החינוך בשעת חירום. תפקידו הוא לקבוע את עקרונות הפעולה, את רמות ההפעלה, את סדרי העדיפויות הלאומיים, את חלוקת המשאבים, ואת אופן החיבור בין מערכת החינוך לבין יתר מערכות המדינה.

במסגרת זו, משרד החינוך יהיה אחראי על:

• הכרזה על רמת ההפעלה החינוכית
• קביעת מתווים ארציים ללמידה, קשר ומענה
• הגדרת אוכלוסיות יעד ותעדוף מענים
• תיאום בין-משרדי
• הקצאת תקציבים ייעודיים
• אישור נהלים ותקנות
• והפעלת בקרה לאומית

4.2 המנהלת הלאומית לחינוך בשעת חירום

לצד משרד החינוך, ותחתיו, תוקם מנהלת לאומית לחינוך בשעת חירום, שתשמש גוף מטה וביצוע ייעודי. בניגוד למשרד, שהוא גוף מדיניות רחב, המנהלת תהיה הגוף המתמחה בהפעלה שוטפת של הפרוטוקול הלאומי.

תפקידי המנהלת יכללו:

• ניהול והפעלת מערך החירום החינוכי הלאומי
• תחזוקת מאגרי נתונים ומערכות מידע
• בניית תכניות הכשרה למורים ולאנשי המערך
• הפעלת המוקדים המחוזיים והיישוביים
• הפקת חומרי למידה פיזיים ודיגיטליים
• קיום קשר עם המחוזות והרשויות
• בקרה, הערכה והפקת לקחים
• והבטחת מוכנות בין אירוע חירום אחד למשנהו

המנהלת תהיה, למעשה, מרכז העצבים המבצעי של הפרוטוקול.

4.3 סמכות ועצמאות תפעולית

כדי שלא תהפוך לעוד שכבת בירוקרטיה, יש להבטיח למנהלת סמכויות ברורות, תקציב ייעודי וממשק ישיר עם הנהלת משרד החינוך. עליה להיות מסוגלת להפעיל מנגנונים במהירות, לגייס מערכי תמיכה, להניע הפצה של חומרי לימוד, ולחבר בין נתוני שטח לבין קבלת החלטות – גם כאשר יתר המערכות מצויות בעומס גבוה.

5. הרמה המחוזית: תרגום, פיקוח ותיאום אזורי

5.1 תפקיד המחוז במבנה המוצע

המחוז משמש כדרג תווך בין המטה הלאומי לבין השטח. הוא אינו רק צינור להעברת הנחיות, אלא גורם שמתרגם את המדיניות למציאות אזורית, מזהה פערים, מתכלל מידע, מפקח על הרשויות והמוסדות, ומסייע בפתרון חסמים החורגים מיכולתם של השחקנים המקומיים.

5.2 מפקדת חירום מחוזית

בכל מחוז תוקם מפקדת חירום מחוזית לחינוך, בראשות הנהלת המחוז, שתכלול לכל הפחות:

• נציג הנהלה מחוזית
• נציג פיקוח פדגוגי
• נציג תחום ביטחון ובטיחות
• נציג תחום ייעוץ ושפ"ח
• נציג תחום טכנולוגיה ומערכות מידע
• ונציג המנהלת הלאומית

5.3 תחומי אחריות המחוז

תחומי האחריות העיקריים של המחוז יהיו:

• תרגום ההנחיות הארציות למתווים אזוריים
• זיהוי רשויות ומוסדות המצויים בקושי חריג
• ליווי והכוונת רשויות חלשות או עמוסות
• בקרה על יישום נהלים
• ניוד משאבים אזוריים לפי צורך
• והעברת תמונת מצב מהשטח לרמה הלאומית

המחוז יוכל, בהתאם לצורך, גם ליזום פתרונות דיפרנציאליים לאזור מסוים, כל עוד הם עומדים בעקרונות המדיניות הלאומית.

6. הרמה הרשותית: הרשות המקומית כזרוע ביצוע יישובית

6.1 הרשות המקומית במודל המוצע

הרשות המקומית היא הזרוע המבצעת של המדיניות החינוכית ברמה היישובית. במבנה המוצע, הרשות אינה רק גורם תפעולי משני, אלא שותפה מהותית בניהול החינוך בשעת חירום.

לשם כך, בכל רשות תוקם יחידת חירום חינוכית רשותית, שתפעל במסגרת אגף החינוך ובקשר ישיר עם ראש הרשות או עם הגורם הממונה מטעמו.

6.2 הרכב יחידת החירום החינוכית הרשותית

היחידה תכלול, לכל הפחות:

• מנהל אגף החינוך
• קב"ט מוסדות חינוך
• נציג רווחה
• נציג שפ"ח
• נציג תחבורה/הסעות
• נציג מערכות מידע
• נציג מערך החירום החינוכי הלאומי
• ובמידת הצורך נציג לשכת ראש הרשות

6.3 תחומי אחריות הרשות

ברמה זו, תחומי האחריות יכללו:

• קבלת תמונת מצב יישובית רציפה
• פתרון בעיות הסעה, מבנים, ציוד ומיגון
• תיאום בין מוסדות החינוך לבין שירותי הרשות
• הפעלת מוקדי חירום יישוביים
• טיפול בתלמידים ובמשפחות הזקוקים להתערבות רשותית
• קליטת תלמידים מפונים ושילובם
• ניהול חלוקת חומרי לימוד פיזיים
• ודיווח למחוז על צרכים, פערים וחריגים

6.4 מעמדו של ראש הרשות

ראש הרשות יקבל דיווחים שוטפים על מצב החינוך ביישוב כמרכיב מובנה בתמונת המצב הכללית של החירום המקומי. הדבר נועד להבטיח שהחינוך לא יישאר בשולי ניהול המשבר, אלא ייכלל בליבת קבלת ההחלטות היישובית.

7. הרמה המוסדית: בית הספר והגן כיחידות ניהול חירום

7.1 המוסד החינוכי כיחידת פעולה בסיסית

למרות חשיבותם של המטה, המחוז והרשות, החינוך עצמו מתרחש במוסד ובקשר הישיר שלו עם תלמידיו. לפיכך, כל מוסד חינוכי – גן, בית ספר יסודי, חטיבה או תיכון – יפעל כיחידת ניהול חירום בעלת מבנה פנימי מוגדר.

7.2 צוות חירום מוסדי

בכל מוסד יוקם צוות חירום מוסדי קבוע, שייכנס לפעולה במעבר לדריכות או חירום. הצוות יכלול, בהתאם לגודל ולמאפייני המוסד:

• מנהל או מנהלת המוסד
• סגן מנהל
• יועצת
• רכז ביטחון/שעת חירום
• רכז תקשוב
• נציג מחנכים
• נציג חינוך מיוחד
• ונציג קשר עם מערך החירום החינוכי הלאומי

7.3 תחומי אחריות המוסד

תחומי האחריות של המוסד יכללו:

• שמירה על קשר עם כלל התלמידים וההורים
• קביעת סדרי עדיפויות פדגוגיים בעת חירום
• מיפוי תלמידים בסיכון לניתוק
• קבלת ועיבוד דיווחי שטח
• הפעלת מתווה הלמידה המתאים
• תיאום עם הרשות המקומית
• טיפול ראשוני בקשיים רגשיים ותפקודיים
• ודיווח שוטף ליחידה הרשותית

המנהל יישא באחריות הכוללת, אך יפעל באמצעות צוות ולא לבדו.

8. רמת השטח האישית: אנשי מערך החירום החינוכי הלאומי

8.1 מקומם של אנשי המערך במבנה הארגוני

אנשי מערך החירום החינוכי הלאומי הם הדרג הקרוב ביותר לתלמיד ולמשפחה. הם אינם מחליפים מורים, מנהלים, יועצות או גורמי טיפול, אלא פועלים כזרוע משלימה, שתפקידה לשמור על קשר, לזהות בעיות ולהעביר מידע ומענים בסיסיים.

8.2 שיוך אישי ומשימות

לכל איש מערך תשויך קבוצת תלמידים מוגדרת, בעיקר בגילאי היסוד, ובמקרים מסוימים גם בשכבות נוספות. איש המערך יכיר את המשפחות, יוכל ליצור קשר בעת חירום, להעביר חומרים לימודיים, לאתר בעיות ראשוניות, ולדווח למוסד ולגורמים הרלוונטיים.

8.3 גבולות התפקיד

איש המערך לא ישמש מטפל מקצועי, לא יקבל החלטות פדגוגיות עצמאיות, ולא יחליף את סמכותו של איש חינוך מוסמך. עם זאת, הוא ישמש חוליית קישור חשובה ביותר בין המערכת לבין הבית, ויתרום למניעת ניתוק ולהעמקת הנראות של התלמיד.

9. שרשרת הפיקוד המוצעת

אחד המרכיבים החשובים ביותר במבנה הארגוני הוא קביעת שרשרת פיקוד ברורה, שתאפשר הפעלה מהירה, הקטנת עמימות ומעבר מסודר בין דרגים.

השרשרת המוצעת היא זו:

• משרד החינוך קובע את רמת ההפעלה הלאומית ומאשר את עקרונות המדיניות
• המנהלת הלאומית מתרגמת את המדיניות למנגנוני פעולה ומפעילה את כלל המערך
• המחוזות מתאימים את ההפעלה לרמה האזורית, מפקחים ותומכים
• הרשויות המקומיות מפעילות את המענה היישובי ומסנכרנות עם המוסדות
• המוסדות החינוכיים מנהלים את הקשר הישיר עם התלמידים, הצוותים וההורים
• ואנשי המערך פועלים ברמת השטח, מול התלמידים והמשפחות

העיקרון המנחה הוא כי החלטות ותעדוף נעים מלמעלה למטה, ואילו מידע, קושי ומשוב נעים מלמטה למעלה. בכך נשמרת גם היררכיה ניהולית וגם יכולת תגובה מבוססת מציאות.

10. ממשקי העבודה המחייבים

כדי שהמבנה הארגוני לא יישאר תאורטי, יש להגדיר מראש ממשקי עבודה מחייבים. אלה הם המעברים שדרכם המערכת פועלת הלכה למעשה.

10.1 ממשק משרד החינוך – משרדי הממשלה

יוקם פורום חירום בין-משרדי קבוע, בהשתתפות משרד החינוך, הפנים, הרווחה, הבריאות, התחבורה, האוצר, משרד הביטחון ופיקוד העורף. פורום זה יהיה אחראי על הסרת חסמים בין-משרדיים, תיאום מדיניות, תקצוב מהיר ומתן מענה לצרכים מערכתיים שאינם נפתרים בתוך מערכת החינוך לבדה.

10.2 ממשק מנהלת לאומית – מחוזות

המחוזות יקבלו מן המנהלת הנחיות, כלים, נתונים ומסגרות פעולה. במקביל, המנהלת תקבל מהם תמונת מצב שוטפת, בקשות תגבור, זיהוי חריגים והמלצות להתאמה אזורית.

10.3 ממשק רשות – מוסד חינוכי

כל מוסד ידווח לרשות המקומית בפורמט אחיד, שיכלול לפחות: נוכחות תלמידים, זמינות כוח אדם, תלמידים בסיכון לניתוק, קשיים טכנולוגיים, בעיות תחבורה, צרכים רגשיים וצרכים לוגיסטיים.

10.4 ממשק מורה – איש מערך

המורה יעדכן את איש המערך אחת לתקופה קבועה, ובזמן חירום גם באופן תדיר יותר, באשר לתלמידים הדורשים תשומת לב מיוחדת. איש המערך יחזיר משוב שדה שיטתי, ולא רק התרשמות כללית.

10.5 ממשק בית ספר – הורים

כל מוסד יחזיק מנגנון קשר ברור עם ההורים, שיגדיר מי הכתובת לכל סוג בעיה, מהם ערוצי ההתקשרות, ואיך מועבר מידע בזמן שגרה ובזמן חירום.

10.6 ממשק חינוך – רווחה – טיפול

כל תלמיד המזוהה כזקוק להתערבות שאינה חינוכית בלבד יועבר במסלול ברור, מתועד ומתואם, כדי שלא יווצר מצב שבו המידע נשאר בידיו של מורה או מנהל ללא יכולת טיפול מספקת.

11. מדרגות ההפעלה של הפרוטוקול

כדי לאפשר גמישות, יש להגדיר רמות הפעלה מדורגות. לא כל מצב חירום מחייב את אותו היקף תגובה.

רמה 0 – שגרה מלאה

בשלב זה מתקיימים הכשרות, תרגולים, מיפויים, שיוך תלמידים, עדכון נתונים ותחזוקת מלאים.

רמה 1 – דריכות

קיים איום אפשרי או מצב מתוח. המערכת בודקת מוכנות, מעדכנת אנשי קשר, מכינה מוקדים ומבצעת בדיקות קשר בסיסיות.

רמה 2 – חירום מקומי

אירוע אזורי או יישובי המחייב הפעלה חלקית של מנגנוני החירום: קשר מוגבר, הפעלת מוקדים, התאמות ברמת מוסדות ורשות.

רמה 3 – חירום רחב

אירוע רחב היקף המחייב הפעלה משמעותית של כלל המנגנונים: מערך שטח, חוברות, למידה דיגיטלית, יחידות רשותיות, בקרה מחוזית מוגברת.

רמה 4 – חירום מתמשך/מערכתי

תרחיש מתמשך או רב-מערכתי, שבו מופעלת המערכת במלואה, עם תעדוף לאומי, חלוקת משאבים דיפרנציאלית וניהול רציף ארוך טווח.

12. לוחות הזמנים להפעלה

12.1 שלב השגרה

בשלב זה נבנים היסודות: הכשרה, שיוך תלמידים, בניית מלאי חומרים, תחזוקת מערכות נתונים, תרגול תקופתי והכנה למעבר מהיר.

12.2 בתוך 24 שעות מהתרעה או מעבר לדריכות

• עדכון הנהלות מחוזות ורשויות
• בדיקת ערוצי קשר עם מוסדות וצוותים
• הפעלת בדיקות קשר ראשוניות עם משפחות באוכלוסיות יעד
• היערכות מוקדים יישוביים ואזוריים

12.3 בתוך 72 שעות ממעבר לחירום

• כינוס מלא של צוותי החירום המוסדיים
• הפעלת יחידות החירום הרשותיות
• פתיחת מנגנוני הדיווח
• הפעלת מערך השטח
• חלוקת חומרים לפי צורך
• ויצירת תמונת מצב ראשונית על תלמידים, כוח אדם ומוסדות

12.4 משלב החירום המתמשך ואילך

• מעבר משלב תגובה מהירה לשגרת חירום
• בניית לוחות זמנים ללמידה
• הפעלה דיפרנציאלית לפי אוכלוסיות
• בקרה שוטפת
• והתאמת המענה לאורך זמן

12.5 שלב השיקום והחזרה לשגרה

גם החזרה לשגרה תוגדר כשלב פעולה נפרד, שיכלול מיפוי פערי למידה, ניתוח השפעות רגשיות, איתור נשירה סמויה, חיזוק צוותים, והפקת לקחים.

13. מנגנון הדיווח והבקרה

הפרוטוקול מחייב מנגנון דיווח שיטתי, קצר, ברור ואחיד בכל הרמות. כל דרג ידווח בפורמט ידוע מראש, כדי לאפשר השוואה, איתור חריגים וקבלת החלטות.

איש המערך ידווח למוסד.
המוסד ידווח לרשות.
הרשות תדווח למחוז.
המחוז יעביר למנהלת הלאומית.
והמנהלת תתרגם את המידע להחלטות, תעדופים והקצאות.

כל דיווח יכלול, לכל הפחות:

• מצב קשר עם תלמידים
• רמת נוכחות והשתתפות
• זמינות כוח אדם
• חוסרים טכנולוגיים
• צרכים לוגיסטיים
• מצוקות רגשיות חריגות
• ותלמידים בסיכון לניתוק

כך תתקבל מערכת שלא רק פועלת, אלא גם יודעת למדוד את עצמה בזמן אמת.

14. אחריות, סמכות וגבולות גזרה

אחד התנאים המרכזיים להצלחת המבנה הוא שמירה על הבחנה בין אחריות, סמכות וגבולות גזרה.

משרד החינוך אינו עוסק בקשר פרטני עם כל תלמיד.
הרשות המקומית אינה קובעת לבדה את המתווה הפדגוגי הלאומי.
המנהל אינו אמור לשמש עובד רווחה.
המורה אינו אמור לשאת לבדו את כלל נטל הקשר, האיתור והטיפול.
איש המערך אינו מחליף גורם מקצועי.

דווקא מתוך הבחנה זו ניתן לייצר שיתוף פעולה יעיל: כל דרג ממלא את תפקידו באופן מדויק, וכל קושי מועבר לדרג המתאים בזמן ובצורה מסודרת.

15. דוגמה יישומית: תרחיש הפעלה

לצורך המחשה, ניתן לתאר תרחיש של מצב חירום אזורי רחב, הכולל סגירה חלקית של מוסדות, שיבושי תחבורה ופיזור תלמידים.

בשלב הראשון, משרד החינוך מכריז על רמת הפעלה 3.
המנהלת הלאומית מפעילה את מערך החירום החינוכי, את מוקדי המידע ואת מערך החומרים הפיזיים והדיגיטליים.
המחוז מקבל דיווחי פתיחה מהרשויות וממפה מוסדות בסיכון תפקודי.
הרשות מפעילה את יחידת החירום החינוכית, בודקת זמינות כוח אדם, מבנים, הסעות וציוד.
המוסדות מכנסים את צוותי החירום, מעדכנים את הצוותים וההורים, ומבצעים מיפוי תלמידים.
אנשי המערך יוצרים קשר עם המשפחות שבאחריותם, מאתרים קשיים, מדווחים חזרה, ובמידת הצורך מפיצים חומרים פיזיים.

בתוך זמן קצר, לכל דרג יש תמונת מצב:
מי מחובר, מי מנותק, היכן חסרים מורים, מי זקוק למענה רגשי, ואילו אזורים דורשים תגבור. זהו בדיוק המעבר ממערכת מגיבה, עמומה ומאולתרת, למערכת מנוהלת, מבוזרת ומתואמת.

16. סיכום

המבנה הארגוני המוצע בפרק זה נועד לתת מענה לאחת מנקודות התורפה החמורות ביותר של מערכת החינוך בישראל בשעת חירום: הפער בין אחריות כללית לבין יכולת ביצוע סדורה.

המודל המוצע מבקש לייצר מערכת פעולה לאומית שבה:

• יש כתובת לאומית אחת ברורה
• יש מנהלת ייעודית להפעלה
• יש מחוזות המתרגמים, מפקחים ומתכללים
• יש רשויות המחזיקות מעטפת יישובית אפקטיבית
• יש מוסדות הפועלים באמצעות צוותי חירום
• ויש מערך שדה אישי השומר על נראות התלמיד

זהו מבנה שבא להפוך את החינוך בשעת חירום ממערכת התלויה ביוזמות אישיות, לאלתורים ולתגובה מאוחרת, למערכת בעלת שרשרת פיקוד, ממשקי פעולה, יכולת מדידה ורציפות תפקודית.

בכך הוא מניח את התשתית לשלב הבא: הפיכת המודל המוצע למסגרת מדינתית מחייבת באמצעות חקיקה, תקצוב, הטמעה ובקרה. נושאים אלה יוצגו בפרק הבא.